Ringelblum Emanuel

Emanuel Ringelblum - מידע אישי
תאריך לידה: 21st נובמבר 1900
מקום לידה: Buczacz
תאריך פטירה: במרץ 1944
מקום של מוות: Warszawa
מקצוע: historyk
Related towns: Santz (נובי סונץ'), Kolomea (קולומיאה)

עמנואל רינגלבלום (1900- 1944)- היסטוריון, מורה, פעיל חברתי.

יליד בוצ'אץ' אשר בגליציה, רינגלבלום השלים לימודי היסטוריה באוניברסיטת וורשה, וקיבל בה תואר דוקטור. כהיסטוריון, החל לעבוד במכון להיסטוריה יהודית בוילנה (Yidisher Wissenschaftlicher Institute); כפעיל חברתי, היה חבר במפלגת פועלי ציון, ארגן פעילויות עבור בתי ספר יהודיים, הרצה בעברית בבתי ספר שונים, שיתף פעולה עם ארגוני סטודנטים יהודיים, והיה מעורב בפעילות קהילתית ענפה. בשנת 1923 היה שותף בייסוד חוג ההיסטוריונים היהודיים בוורשה, שלימים היווה בסיס להקמת המכון היהודי למחקר (YIVO) בוורשה. החוג הורכב מהיסטוריונים וסטודנטים מתחומים שונים של מדעי הרוח, ורינגלבלום היה עורכו הראשי של כתב העת של החוג.

ברמה המקצועית, אף שתחומי העניין של רינגלבלום היו נרחבים, הוא התמקד בעיקר בהיסטוריה של יהודי פולין, וביחסי פולנים-יהודים. עבודותיו, ביניהן "יהודי וורשה מימיהם הראשונים ועד לגירושם בשנת 1527" (1932) ו"יהודים במרד קושצ'יושקו" (1938), מדגישות את טבעה המורכב של ההיסטוריה הפולנית ואת המרכיבים הרבים שיש לקחת בחשבון בניתוח היחסים בין פולנים ליהודים, על צדדיהם החיוביים והשליליים כאחד.

עם כיבוש וורשה הוכנס רינגלבלום לגטו היהודי, אך גם שם לא פסקה תשוקתו למחקר ההיסטורי ולפעילות חברתית. במהלך שהותו בגטו, השתתף בפעילויות המחתרת היהודית ובתכניות הקהילה, ואף הקים ארכיון גדול (הידוע בשם "ארכיון רינגלבלום"), המתעד את החיים בגטו, את מאבקם של היהודים ואת מותם. עבודותיו, אשר נכתבו תוך שימוש במקורות שונים ומכילות פרטים היסטוריים, חברתיים, ספרותיים וכלכליים, מהוות מקור מידע עצום בחשיבותו אודות חייהם של תושבי הגטו. גם זכרונותיו האישיים של רינגלבלום, החל מאוקטובר 1939 ועד לשילוחו למחנה עבודה באפריל 1943, נשתמרו גם הם, כמו גם דו"חות אודות מצבם של יהודי פולין אשר חיבר עבור הממשלה הפולנית הגולה, אשר מטרתם היתה להסב את תשומת ליבם של מנהיגי העולם למצב היהודים.

בפברואר 1943 הצליח רינגלבלום לברוח מן הגטו, יחד עם אשתו ובנו. יחד, התחבאו השלושה בדירת מסתור מיוחדת ברחוב גרוייצקה, שנבנתה על ידי וולדיסלב מרצ'אק. ערב פרוץ המרד שב רינגלבלום לתחומי הגטו, ובמהלך הלחימה נתפס וגורש למחנה טראווניקי. הודות לפעילות משותפת של המחתרת היהודית והפולנית, הוברח רינגלבלום מהמחנה על ידי רוזה קוסובר ותיאודור פאייבסקי מהוועד לעזרה ליהודים, כשהוא לבוש במדי עובד רכבת. עם שובו לוורשה, מצא מחבוא בדירה ברחוב רדז'ימינסקה, וזמן קצר לאחר מכן שב למקום המחבוא של משפחתו ברחוב גרוייצקה. במרץ 1944 הגיע לשלטונות הנאצים מידע אודות מקום המסתור, וכל יושביו נלקחו לכלא פביאק, ושם נורו למוות. עבודותיו של רינגלבלום אודות הגטו רוכזו ונערכו לכדי מספר ספרים, המרכזיים שבהם הם "תולדות גטו וורשה" ו"יחסי פולנים-יהודים במהלך מלחמת העולם השנייה". הם מעניקים מבט ריאליסטי ומעמיק אודות החיים באותה תקופה, בגטו כמו גם במקום מחבואו. בין היתר מתאר רינגלבלום:

"כאשר החלו לגרש את היהודים מוורשה, ויהודים החלו לחפש מקומות מסתור מחוץ לגטו, קבוצה של אנשים החלה לבקש ממשפחת מ' לבנות מקלט [...] מר וגברת מ. לקחו תחת חסותם תופרת ענייה, וללא שום תגמול אימצו אותה אל חיקם, כאילו היתה ילדתם שלהם. הכל הניחו שמשפחת מ' אמינה מספיק, כדי לשים בידיה את גורלם של עשרות אנשים [...] בראש המקלט עומד מר וולדיסלב מ', גנן בן 37. הוא לקח על עצמו להציל את חייהם של עשרות יהודים, בניגוד להוראת הרשויות אשר הטילו עונש מוות על כל מי שפעל בדרך זו. מר וולדיסלב מסור בכל מאודו ל'קרישיה' [המקלט] [...] היו גם בעיות אחרות: כיצד להאכיל עשרות אנשים, מבלי לעורר את חשדם של הסובבים? מר מ' ואחיותיו מצאו פתרון- אחיותיו שכרו חנות מכולת, אשר תרכוש את המוצרים הדרושים כדי לספק את 'קרישיה' [...] מר מ' נאלץ לנתק קשרים חברתיים ועסקיים רבים בשל המקלט. הוא לא יכול היה להרשות לעצמו אורחים רבים, משום שאלה יכולים לחשוד במשהו, משהו שאולי לא חשב עליו או לא יכול היה לצפות לו בתכניותיו המדוקדקות [...] גברת מ' היא הלב של 'קרישיה', מר מ' הוא המוח, ונכדו, מריוש, הוא העיניים, המלאך השומר. תפקידו פשוט מאוד, אך חייהם של 34 אנשים תלויים בו. הוא מביא אוכל למקלט, מוציא דליים, אך החשוב ביותר, הוא עומד על המשמר כל היום, ודואג שאיש לא יתקרב [...] עליו לארגן את העבודה בגן, כך שזרים לא יתקרבו למקלט, ועליו לוודא שאיש מיושביו איננו חשוף לעיני השכנים. עליו גם למצוא פתרון לסוגיות כמו היכן לזרוק את האשפה, את הצרכים, וכד'. עניינים יומיומיים, אך מה רבה חשיבותם עבור 34 אנשים [...] כאשר היה הגטו עולה בלהבות באפריל, כאשר ה'נירונים' המודרניים היו הופכים אנשים לכדי לפידים חיים, וכרזות ברחבי העיר היו מאיימות 'פולנים! אוי למי מכם אשר מחביאים יהודים, שהרי גורלכם יהיה כגורלם', יושבי 'קרישיה' היו על סף ייאוש [...] בעוד חלשי האופי נכנעו ללחצי הגרמנים וסירבו לתת ליהודים להמשיך לחיות במקומות מחבואם, ובכך דנו אותם למוות, משפחת מ' עמדה איתנה בהחלטה להציל יהודים".

מתוך

"Stosunki polsko-zydowskie w czasie drugiej wojny swiatowej" (Warsaw: Czytelnik, 1988), pp. 159-164.

מרבית המסמכים שנאספו על ידי רינגלבלום נמצאו לאחר המלחמה והופקדו במכון להיסטוריה יהודית. מדובר בתיעוד הנרחב ביותר של גורל היהודים בגטאות אירופה, ובחלק מהמחנות.

 

 

The text comes from the Diapozytyw Portal, formerly owned by the Instytutu Adama Mickiewicza.
Print
In order to properly print this page, please use dedicated print button.