Amnesty for Polish prisoners in the Soviet Union in 1941

חנינה לאסירים פולנים בברית המועצות (1941)

ב- 12 באוגוסט 1941 הכריזו רשויות ברית המועצות על חנינה כללית לאזרחים פולנים אשר היו כלואים בבתי סוהר, מחנות עבודה ומחנות שבויים במדינה. החנינה הוכרזה שבועיים לאחר חתימה על הסכם בין הנהגת המפלגה הקומוניסטית לבין הממשלה הפולנית הגולה בלונדון. עד סוף שנת 1941 שוחררו כ- 765 אלף פולנים, אך לא היו אלה כלל האסירים הפולנים- הרשויות הסובייטיות סירבו למסור לממשלה הפולנית את מספרם המדויק של האסירים, ובנוסף, הידיעות על הענקת החנינה לא הועברו לכל מקומות הכליאה בהם היו מצויים פולנים.

ב- 1 בדצמבר 1941 סייגה הנהגת ברית המועצות את החנינה, והכריזה כי היא תקפה רק לבני הלאום הפולני אשר נכון לתאריך 1.11.1939 שהו בשטחי בלרוס ומערב אוקראינה- סייג זו מנעה את חנינתם של אזרחים פולנים בני הלאום הבלרוסי, האוקראיני והיהודי, כמו גם את חנינתם של פולנים ששהו באותו זמן בשטחי מרכז ומערב פולין. התוצאה היתה ששחרורם של פולנים היתה משימה סבוכה ובלתי עקבית, הנתונה לשיקול דעתם של הסובייטים.

The term was created within the framework of the project Zapisywanie świata żydowskiego w Polsce [recording the Jewish environment in Poland], whose author is Anka Grupińska, a well-known Polish journalist and writer, specializing in the modern history of the Polish Jews. The project, initiated in 2006 by the Museum of the History of Polish Jews, consists in recording interviews with Polish Jews from all generations.
Print
In order to properly print this page, please use dedicated print button.