צבא אנדרס
מכונה גם: הכוחות הפולנים בברית המועצות; הכוחות הפולנים במזרח.
כוח צבאי פולני אשר הוקם בברית המועצות, בהתאם להסכם שנחתם בין ברית המועצות לממשלה הפולנית הגולה, ב- 30 ביולי 1941, וההסכם הצבאי שנחתם בעקבותיו ב- 14 באוגוסט 1941. הסכמים אלה הכריזו על הקמתו של כוח צבאי פולני בסדר גודל של 30,000 איש, בשטחי ברית המועצות ותחת פיקוד הצבא האדום ובתמיכתו הלוגיסטית. הגנרל וולדיסלב אנדרס נבחר לפקד על הכוח, שמטהו נקבע בתחילה בעיר בוזולוק, בנפת אורנבורג, ולאחר מכן הועבר לעיר יאנגי-ז'ול, הסמוכה לטשקנט.
כשלב ראשון בהקמת הכוח הצבאי, גויסו אליו 25,000 חיילים פולנים שהיו בגדר שבויי מלחמה בברית המועצות. לאחר מכן גויסו מתנדבים, והביקוש להתגייס לצבא היה עצום, לאחר שבאוגוסט 1941 שוחררו ממחנות שבויים ובתי סוהר סובייטים כ- 300,000 פולנים. בדצמבר 1941 הסכים סטלין להגדיל את סד"כ הכוח ל- 96 אלף חיילים.
בהתאם להסכם שהביא להקמת הכוח, על הצבא היה לנדוד בשני גלים (מרץ-אפריל, ואוגוסט-ספטמבר 1942) לעבר איראן, ושם לחזק את נוכחות בעלות הברית במזרח התיכון. משם הצטרפו לכוח גדודים נוספים, ובהמשך אלה הרכיבו יחד את הלגיון הפולני השני של בעלות הברית, אשר נלחם בשנת 1944 בקרב על מונטה קסינו, באיטליה.
