חקיקה אנטי-יהודית בפולין
התגברות הרגשות הלאומניים בפולין בשנות השלושים של המאה העשרים, הביאה לעלייה בניסיונות לחוקק חקיקה אנטי-יהודית. דוגמא לחקיקה שכזו ניתן למצוא בחוק המגביל את השחיטה הכשרה לפי כמות התושבים היהודים באזור מסוים, שנחקק בשנת 1936. בשנת 1939 נחקק חוק האוסר לחלוטין את השחיטה הכשרה, אך לא יצא לפועל, בשל פרוץ המלחמה. מקרה ידוע נוסף הוא "גטו הספספלים", שלא נבע מחוק לשמו, אלא מחוזר שהפיץ שר הדתות הפולנית, אשר העניק יד חופשית למנהלי אוניברסיטאות לקיים סגרגציה במוסדותיהם. עקב לחצים מצד תאי סטודנטים לאומניים, התקיימה הפרדת ספספלים בכיתות במרבית האוניברסיטאות בפולין. חוק שלישי, עקיף באופיו, היה חוק האזרחות משנת 1938, אשר שלל את אזרחותם של פולנים אשר התגוררו בחו"ל יותר מחמש שנים, ואיבדו את קשריהם עם המולדת הפולנית. פוליטיקאים פולנים לא הסתירו את הכוונה המרכזית של החוק- למנוע את חזרתם של אלפי יהודים מגרמניה.