תנועת הבריחה
תנועת הגירה בלתי חוקית של יהודים מאירופה לארץ ישראל, לאחר השואה. תנועת הבריחה היתה פרי יוזמתן של התנועות הציוניות בפולין, והתארגנה בערים וילנה (תחת ניהולו של אבא קובנר) ורובנה (תחת הנהגתו אליעזר לידובסקי), כאשר בסוף שנת 1944 התאחדו שני הסניפים בלובלין ופעלו במשותף.
באוקטובר 1945 הגיע לפולין איסר בן-צבי, שליח המוסד לעלייה ב', על מנת לסייע במינוף פעילות העלייה. תנועת הבריחה הגיעה לשיאה לאחר הפוגרום בקיילצה, ביולי 1946, כאשר רשויות פולין החלו לשתף פעולה ופתחו את שערי המדינה למהגרים יהודים המעוניינים לעזוב. ההשערה היא כי בשנים 1945- 1947 עזבו את פולין תחת תנועת הבריחה כ- 150 אלף יהודים.
The term was created within the framework of the project Zapisywanie świata żydowskiego w Polsce [recording the Jewish environment in Poland], whose author is Anka Grupińska, a well-known Polish journalist and writer, specializing in the modern history of the Polish Jews. The project, initiated in 2006 by the Museum of the History of Polish Jews, consists in recording interviews with Polish Jews from all generations.