Chasydzi z Przysuchy

חסידות פשיסחא

חצר חסידית שהוקמה על ידי רבי יעקב יצחק בן אשר (1766- 1813), הנודע בכינוי "היהודי הקדוש", תלמידו של רבי דוד בידרמן מלעלוב ושל "החוזה" מלובלין, עימו היה בעימות על רקע חילוקי דעות אידיאולוגיים. היהודי הקדוש ביסס את ההשפעה החסידית במרכז פולין באמצעות הקמת חצר בעיר פשיסחא, במחוז ראדומסק. כמו חסידות חב"ד, הדגיש היהודי הקדוש את חשיבות לימוד התורה והתלמוד, והתנגד בחריפות לבורות התורנית שאפיינה רבות מהקבוצות החסידיות, אשר שמו דגש על האמונה והמעשה על פני ההלכה. הוא התנגד גם לאמונה בכוחם הניסי של הצדיקים, וידוע בציטוט- "אין זה קשה לעשות ניסים. המלאכה הקשה באמת היא להיות יהודי".

בין תלמידיו הבולטים ניתן למנות את רבי שמחה בונים מפשיסחא, רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוצק, ורבי חנוך כהן לוין מאלכסנדרוב. רבי שמחה בונים נבחר להמשיך את דרכו של היהודי הקדוש, והבולט שבתלמידיו היה רבי יצחק מאיר רוטנברג אלתר, לימים האדמו"ר מגור. דבריו של רבי שמחה בונים פורסמו על ידי תלמידיו לאחר מותו (בשנת 1859) תחת הקובץ "קול שמחה".  לאחר מותו, היה בנו, אברהם משה, לאדמו"ר החסידות, ואת דרכו המשיך רבי ישראל יצחק קאליש מוורקא. עם זאת, מרבית החסידים עברו לחצרו של רבי מנחם מנדל מקוצק, ומרכז החסידות בפשיסחא חדל מלפעול.

Print
In order to properly print this page, please use dedicated print button.