חסידות וורקא

חצר חסידית אשר הוקמה על ידי רבי ישראל יצחק קאליש (1779- 1848), שהיה תלמידים של האדמו"ר דוד בידרמן מלעלוב, "החוזה" מלובלין, ורבי שמחה בונים מפשיסחא. לאחר מותו של בונים, התיישב רבי ישראל קאליש בפשיסחא בשנת 1828, והנהיג חלק מהחסידים המקומיים. לאחר מכן התיישב בוורקא, הסמוכה לוורשה, שם גדל מספר חסידיו. בין תלמידיו ניתן למנות את יעקב אריה גוטרמן (1792- 1874), שהיה לאחר מכן לאדמו"ר בחסידות רדז'ימין, דוב בער מביאלה-ראווסקה, ויחיאל דנציגר מאלכסנדרוב.

יחד עם רבי יצחק אלתר מגור, הוביל רבי ישראל קאליש את המאבק נגד גיוס צעירים יהודים לצבא הצאר, ונגד הצווים האוסרים על לבוש יהודי מסורתי בממלכת פולין.

לאחר מותו העבירו תלמידיו של קאליש את תורתו אל הכתב, ובנו, יעקב דוד, הקים שושלת חסידית באמנישוב, ובנו הצעיר, מנחם מנדל (1819- 1868) המשיך את תפקידו כאדמו"ר בוורקא. הוא נקרא "האדמו"ר השקט", משום שדגל בשתיקה כצורת התעלות רוחנית ותפילה. לפי האדמו"ר השקט, לאדם שלוש מעלות: עמידה זקופה, בכייה שקטה, וריקוד ללא תנועה. את תורתו העלה בספר "אהבת ישראל". המשיכו את דרכו בנו, שמחה בונים (1851- 1907) אשר התיישב באוטווצק, ונכדו, מנחם מנדל ממרשינוב (1860- 1918), אשר העביר את מושבו לוורשה במהלך מלחמת העולם הראשונה.