יהודים בצבא אנדרס
לכל אזרח פולני ניתנה האפשרות להתגייס לצבא הפולני בברית המועצות תחת פיקודו של הגנרל וולדיסלב אנדרס, שהוקם בקיץ 1941. יהודים רבים התקבלו בתחילה לצבא, ועד דצמבר 1941 כבר היוו 40% מכוחותיו. בשלב זה, החליטו שלטונות ברית המועצות שרק בני הלאום הפולני יותרו להצטרף לצבא, מה שהדיר משורותיו אזרחים פולנים בני לאום אוקראיני, בלרוסי, ליטאי ויהודי. עקב מחאות הפולנים, החליטו הסובייטים להתיר את הצטרפותם של יהודים ממרכז ומערב פולין להתגייס לשורות הצבא, אלא שהוראה זו לא מומשה במלואה, ויהודים נתקלו בקשיים בתהליכי הגיוס. הערמת הקשיים נבעה מסיבות שונות, החל מלאומנות ואנטישמיות בקרב מפקדי הצבא, ועד לכמות מנות המזון המוגבלת שחולקה לכוחות.
המצב החריף כאשר ביקשו אנדרס וחייליו לעזוב את ברית המועצות, ולצעוד לעבר החזית דרך איראן, באביב 1942. מספר מוגבל של חיילים הורשו לעזוב את ברית המועצות, ולבסוף, מתוך כוח של 77,000 חיילים, רק 3,500 יהודים הגיעו לאיראן, והשאר נותרו בברית המועצות. כאשר שהו כוחות הצבא בארץ ישראל, בחרו כ- 3,000 מתוכם להשאר ולהצטרף לכוחות היישוב היהודי.
