התיישבו יהודים ראשונים בדז'רז'וניוב (בגרמנית: Reichenbach) כבר במאה ה-14 – מהתקופה הזו באים סיפורים על היהודי שנקרא סמן (סימון). הוא התעסק במסחר. באופן קבוע התיישבו היהודים בעיר לאחר שנת 1367, אך בשנת 1454, אחרי נאומו של ג'ובאני דה קפסטראנו, גורשו היהודים מהעיר.

החלו היהודים להתיישב שוב בדז'רז'וניוב במאה ה-19, כתוצאה מפרסומו של צו השוויון. הראשונים באו לכאן ממגוון ערי פולין גדול ושלזיה העליונה. לראשונה, נחשבה קהילת דז'רז'וניוב לסניף של הקהילה הקדושה בשווידניצה(Świdnica) . אוכלוסיית היהודים אף פעם לא הייתה רבה. המידע על שלושת היהודים הראשונים, שבאופן רשמי התגוררו בעיר, בא משנת 1816. בשנת 1852 עלה מספרם של התושבים היהודיים ל122, ובשנת 1871 ל185 - מספר היהודים הגבוה ביותר בהיסטוריה של העיר.

בשנת 1875 ברחוב Trenkstraße דאז (כרגע רחוב איגנצי קרשיצקיIgnacego Krasickiego  מס' 28) נבנה בית הכנסת. הוא תוכנן בסגנון אקלקטי, שהיה קשור גם לאמנות רומנסקית ורנסאנס. טקס הפתיחה הרשמי התקיים ב8 ביוני בשנת 1875. במשך ליל הבדולח בשנת 1938 נהרס בית הכנסת, אך לא התבצעה שריפתו. הבניין שרד עד זמננו.

בשנת 1940 החלו גירושים ראשונים ממחוז ורוצלב. יהודי דז'רז'וניוב גורשו קודם למחנות מעבר בריבנה (Riebnig) וקששוב (Grüssau), ולאחר מכן, גם למחנות ההשמדה הגרמניים הנאציים: אושוויץ, בוכנוואלד, זקסנהאוזן, גרוס-רוזן, קולמהוף (בחלמנו), כמו גם גורשו לגטו איזביצה(Izbica) . בזמן מלחמת העולם השנייה על יד העיר, על סף שדות ביילב(Bielawa) , פיישיצה(Pieszyce)  ודז'רז'וניוב, נמצא היה מחנה ספורטשולה – סניפו של המחנה גרוס-רוזן, שאליו גורשו כ-4 אלפי יהודי פולין.

אחרי שנת 1945 היוותה דז'רז'וניוב אחד המרכזים הראשים ליישוב היהודים בשלזיה התחתונה. ביולי בשנת 1946 התגוררו כאן 11 856  יהודים. חצי השנה לאחר מכן, עלה מספרם ל17 800 איש, מתוכם יותר מ-11 אלף עזבו את העיר תוך כמה חודשים. כאן נמצא היה גם מרכזה של ועדה היהודית המחוזית בשלזיה התחתונה, ששמרה על החיים היהודיים באזור של כל הפרובינציה.

התפתחו באופן אינטנסיבי חיים תרבותיים, חברתיים, פוליטיים, כמו גם כלכליים. נפתחו בעיר בתי ספר יהודיים, בהם יכלו התלמידים ללמוד יידיש או עברית. היו קיימים גם פנימיות לילדים, ומועדון ספורט יהודי. גם כן פעלו מפגלות ציוניות וסניפיהן לבני נוער ומספר מושבות יהודיות.