העיירה הורודנקה

עד שנת 1939, בדרום מזרח פולין, בגליציה, במחוז סטניסלבוב ((Stanisławòw

 

[תרגם: יעקב קירשבראון, 2010-2011]

 

מידע על העיירה

בכרוניקה עתיקת יומין, בעריכת הנזיר נסטור, NESTOR, משנת 1113, צוין שבשנת 933 הנסיך ולודזימייז, Włodzimiez, מקייב, כבש את שבט החורבטים  אשר איכלס את מחוז גליציה, ומאז סופח שטח העיירה הורודנקה למדינת קייב.

האזכור הראשון של  הורודנקה עצמה נרשם בשנת 1195, ככפר של חקלאים ובעלי מלאכה, השייך למסגרת המדינה

הליצקו-וולינית ובמאה ה-15 נבנתה שם טירה במעלה ההר, מעל לנהר ימהוריב.

בשנת 1648 מרדו איכרי הסביבה בשלטון בעלי הטירה ושרפו את הטירה, אולם בעלי המקום, יאן זולצזינסקי,JAN ŹUŁCZYŃSKI , הצליח להימלט.

בשנת 1668 נתקבל בהורודנקה חוק מגדבורג, Magdeburg, שהסדיר את השטח ואת המבנה המוניציפאלי, והעיר סונפה למחוז הרוסי שמרכזו בלבוב, LWÓW, אך אדמיניסטרטיבית משויכת לאיזור קולומייה, KOŁOMYJA. הענקת האוטונומיה להורודנקה יצרה תנאים שסייעו לפיתוח המלאכה והמסחר.

מהמאה ה-17החלו להתיישב בעיר

האורמיאנים, אשר עד אמצע המאה הבאה החזיקו בידיהם כמעט את כל פעילות המסחר המקומי.

על השפעת האורמיאנים ועל כך

שהורודנקה הפכה להיות למרכז מסחרי

עולה, תעיד בניית הכנסייה האורמיאנית הגדולה בשנת 1706.

הקהילה היהודית השאירה עקבות ניכרים בהיסטוריה ובתרבות הארץ בכלל ובהורודנקה בפרט. היהודים החלו להתיישב בהורודנקה במאה ה-16, אך מספרם גדל ועלה בעיקר לאחר  שהחוק המגדבורגי הוחל על העיר. בשנת 1743 הנסיכים ממשפחת פוטוצקי,POTOCKI, העניקו ליהודים זכויות במסחר ובמלאכה ואישרו שטח לבניית בית הכנסת ולהקמת בית עלמין יהודי.

החל ממחצית המאה ה-18 הדיחו היהודים בהתמדה את האורמיאנים מהמסחר בעיר, והשיגו שליטה בענף זה.

בשנת 1775 התגוררו בהורודנקה 863 משפחות יהודיות. ציבורים יהודים גדולים נמצאו גם ב-CZERNELICE וב-GWOŹDZIEC.

בשנת 1772 לאחר חלוקת פולין בין מדינות שכנות, הורודנקה וכל סביבתה בגליציה נכללו בשטח הכיבוש האוסטרי.

עקב הרפורמות בדת, בהשכלה ובמבנה האדמיניסטרטיבי שהנהיג ברוח הקידמה האירופית הקיסר האוסטרי יוזף, JOZEF, בשנות ה- 80 של המאה ה- 18, חוסלו שני המנזרים בהורודנקה.

בשנת 1788 נוסד בית הספר החילוני הראשון, בו לימדו את השפה הגרמנית.

בהדרגה גדלה העיר הורודנקה והתפתחה, ובשנת 1800 מנתה כבר 744 מבנים ולמעלה מ- 5.000 תושבים.

בשנת 1995 חגגו 800 שנים לאזכורה הראשון בכתב של הורודנקה .

בעיר נשמרו שרידים היסטוריים של

אדריכלות מהמאה ה-17, ובייחוד אלה של הכנסייה הקתולית על שם מריה הקדושה, אשר תוכננה ע"י האדריכל האיטלקי ברנרד מרטיני, BERNARD MERETTINI, ושרידים של הכנסיות האורתודוקסיות היוונית-קתולית והאורמיאנית, וגם של  בית הכנסת היהודי.

בשנת 1765 חיו בהורודנקה, כולל 14 כפרים שסופחו אליה, כ- 1000 יהודים.

במאה ה- 19 הלכה וגדלה האוכלוסייה היהודית, ועד שנת 1900 מנתה כבר 4,255

איש, כאשר ס"ה אוכלוסיית העיר הגיעה באותה עת ל- 11,613 איש ואישה.

בספטמבר 1941 עברה הורודנקה לשליטה גרמנית, ובמצב היהודים חלה הרעה רבה ומשמעותית.

בנובמבר 1941 נכלאו היהודים בגטו.

ב-5 בדצמבר 1941 הרגו הגרמנים למעלה מ- 2,500 יהודים וב-13  באפריל נהרגו עוד כ- 100.

ב- 10 בספטמבר 1942 הגטו חוסל כליל והיהודים הובאו למחנה השמדה בבלז'ץ, BELŹEC.

בחודש מרץ 1944, נכנס הצבא הסובייטי להורודנקה. באותה עת נשארו בעיירה בחיים יהודים בודדים, שעברו לפולין ומשם לישראל.

בהתאם למִפקד האוכלוסין הכלל אוקראיני בשנת 2001 לא נותרו כלל יהודים חיים בהורודנקה.

Print