בית העלמין היהודי באולסנו הוקם בחצי שנת 1820. ממוקם היה מערבית למרכז העיר, באזור הנקרא מאלה פשדמיישצ'ה (Małe Przedmieście), ליד רח' מלינסקה (Młyńska) כיום. לפני כן, נקברו היהודים המקומיים בדוברודז'ין (Dobrodzień), בקרסקוב (Krasków) כמו גם בגוז'וב שלונסקי (Gorzów Śląski).

בית העלמין המתוכנן בצורת המרובע הוקף בראשית בחומת אבן. עקב התמלאותו הכללית, הורחב שטח הקבירה מערבה בשנת 1868. הודות לכך, שטחו בסך הכול היה כמעט 0.5 הקטאר. גודר כל האזור בגדר חדש, ומצד הרחוב נבנה בית הלוויות חדש; הגדר, כמו גם בית הלוויות, נבנו מלבנה אדומה.

בזכות תעודות הפטירה משנות 1813-1847, ששרדו עד זמננו אחרי היהודים מאולסנו ידוע, כי לראשון, אשר נקבר בבית עלמין זה, נחשב אייזק יוסף צווייג (Isaac vel Joseph Zweig), שנפטר ב11 ביולי בשנת 1820 בוואכוב (Wachów). מצבתו המקורית במצב טוב עומדת עד היום.

הודות לרישום הקברות, אשר נערך בתחילתה של המאה ה-20 (ועודכן גם אחר כך) ידוע, כי עד חצי שנת 1938 נקברו בקברים בגודל רגיל אפילו 480 אנשים. בחלק החדש המיועד לילדים נקברו עוד 30 נוספים. לרושם הרישום מתחילתה של המאה ה-20 הרבה קברים נשארו ללא שם, נדמה שזאת עקב חוסר המצבות או שהמצבות האלה לא היו ברורות לקריאה.

למרות העובדה, כי לא עודכן הרישום אחר כך, התקיימו הלוויות בבית העלמין הזה עד שנת 1941. כאחרונה נקברה אמה לוין (Emma Lewin) ממשפחת אלטמן (Altmann), שנפטרה ב13 באפריל בשנת 1941 בגיל 72.

נמסר בית הקברות ב4 ביוני בשנת 1939 לאגודת יהודי גרמניה, עם משרדה המקומי בגליביצה (Gliwice). ב10 ביוני בשנת 1943 נלקח על ידי הגסטפו ונמסר לרשות המיסים המחוזית. שרד בית הקברות עד שנת 1945 כמעט ללא פגיעה. הפגיעות הקטנות (שלוש מצבות מופלות) תועדו רק בנובמבר בשנת 1938, אך לא היו בטוחים אם זה היה מעשה אדם, או שזה התרחש בגלל טמפרטורות נמוכות. בשנת 1939 הופלה מצבת נוספת. ביוני בשנת 1940 עדיין לא תוקנו נזקים אלה בגלל הבעיות עם למצוא פועלים נכונים לעבודה זו.

אחרי מלחמת העולם השנייה, עקב חוסר הטיפול הנכון בו, הלך ונהרס בית העלמין. למרות גניבת חלק מהמצבות, שרד עד כה במצב טוב. השטח מטופל ומכוסח באופן קבוע משנות ה-90 של המאה ה-20.

שרדו כ-370 מצבות וקטעיהן, רוגמים, חלקי הגדר, הבאר, 6 אלונים (בני 150-200). בית ההלוויות מוגן ונשאר במצב טכני טוב.

Print