התגוררו היהודים הראשונים בפצ'קוב (Paczków) בסופה של המאה ה-13 ותחילתה של האמה ה-14. בשנת 1349 התרחש כאן פוגרום נגד היהודים, אשר הואשמו על ידי הנוצרים בהרעלת הבאר. בשנת 1373 התגוררו בעיר כמה משפחות יהודיות ולהן היה בית תפילה. במאה ה-15 פורסם אישור עבור סוחרים יהודיים, שרצו לעסוק במסחר בפצ'קוב. בתשובה לכך, התקבל על ידי העירייה חוק של מלך צ'כיה ולדיסלאב, שנקרא "הזכות שלא לסבול יהודים" - de non tolerandis Judaeis. על בסיס חוק זה אסור היה ליהודים להתיישב בתוך העיר.

החל היישוב היהודי המודרני אחרי פרסומו של צו השוויון בשנת 1812. ברגע פרסומו של מסמך זה עדיין לא התגוררו היהודים בפצ'קוב, אך בשנת 1841 התגוררו כאן כבר 309 יהודים (8.8% מכלל אוכלוסיית העיר).

הירידה במספרם של היהודים נראתה בסופה של המאה ה-19 ותחילתה של המאה ה-20, עקב גל הגירת היהודים לערים גדולות יותר. בשנות ה-30 של המאה ה-20 עדיין היו כאן יהודים מעטים; אין שום מידע לגבי אירועי ליל הבדולח בלילה ב10 בנובמבר בשנת 1938.

Print