ה-3 בפברואר 2017 הינו יום השנה ה-175 למותו של אברהם שטרן, ממציא מכונות החישוב הפולני הנודע.
אברהם שטרן, הספרייה הלאומית
לפני שמכונות התכנות הדיגיטליות כבשו את העולם, מוחות דגולים המציאו "מכונות חישוב", אשר כונו גם מכונות אריתמטיות, וסייעו לאדם בפעולות מתמטיות מייגעות.
כחלוצי מכונות החישוב מוזכרים לרב הגרמני וילהלם שיקארד (1592 - 1635), ממציא מכונת העץ אשר ביצעה את ארבע פעולות החשבון הבסיסיות (1623); המתמטיקאים הגדולים פסקל ולייבניץ; האנגלים צ'ארלס בבג (1791 - 1871) ועדה לאבלייס (1815 - 1852). מתברר כי גם יהודי פולין, לרב שענים שפעלו במאות השמונה-עשרה והתשע-עשרה, הגיעו להישגים יוצאי דופן בתחום זה.
האזכור המוקדם ביותר, מאמצע המאה השמונה-עשרה, שייך ליבנה יעקובסון מהעיר נְיֶשְבְיֶז' (Nieśwież), שען של משפחת רָדְזִ'יוִיל, אשר בנה מכונה המאפשרת חיבור, חיסור, כפל וחילוק. עותק של המכונה נשמר עד היום וניתן למצוא אותו באוסף מוזיאון קונסטקמרה בסנקט פטרסבורג. ככל הנראה, התבסס יעקובסון על המכונה של שיקארד. לאזכור נפרד זכה גם ישראל אברהם שטאפל (1814 - 1884), ממציא "המכונה החשבונאית" ו"החשבונייה המתמטית", וכן בונה מכונת הדפוס אשר עליה הודפס הבול הפולני הראשון - המכונה פולין מס. 1 - במפעל סְטֶמְפֶּל בוורשה. ולבסוף, ממשיכו של שטרן, חתנו חיים זליג סלונימסקי (1810 - 1904), אשר זכה בשנת 1844 בפרס האקדמיה למדעים בסנקט פטרסבורג על עבודתו המדעית על שיפור המכונה האריתמטית.
מכונת החישוב של שטאפל, מתוך השבועון "Tygodnik Ilustrowany" משנת 1863
אפילו על רקע זה נראה אברהם שטרן כדמות יוצאת דופן. "אברהם שטרן נולד בשנת 1769 בעיירה חְרוּבְּיֶשוּב, עיירה קטנה במחוז לובלין הקדום. הוריו, שהיו עניים מאוד ולא היו להם אמצעים לחינוכו, מסרו אותו לשען על מנת שיכשיר אותו. עבודותיו של המתלמד הצעיר משכו עד מהרה את תשומת ליבם של התושבים המקומיים, וכאשר רכש ממנו סטניסלב סטאשיץ, הוא התוודע לכישרונו של שטרן והכיר בערכו" - היה זה אותו סטאשיץ, שלא היה מאוהדי הקהילה היהודית ("היהודים מדללים את הכפרים שלנו וממלאים את ערינו צחנה"). למרות ששטרן זכה לקריירה שאין עליה עוררין בבירה ורשה, הוא מעולם לא איבד את זהותו - יהודי פרובינציאלי, בעל זקן גדול, לבוש בלבוש מסורתי. אאוגניוש סקרודזקי סיפר כי "ראשו היה מכוסה דרך קבע בכיפת קטיפה שחורה, מצחו הגבוה חרוש קמטי ריכוז מחשבה תמידי. מתחת לגבותיו העבותות בערו עיניים יפות, מלאות חריפות וחכמה, ובחורף ובקיץ, גם בימים בהם שרר מזג האוויר היפה ביותר, המטרייה הבלויה שהחזיק תחת זרועו לא עזבה את שטרן מעולם. באסיפות הפומביות של האגודה [אגודת ידיד המדע] בגדיו היהודיים המסורתיים של שטרן בלטו בין מעילי הפראק השחורים של יתר החברים ותמיד הפתיעו את האנשים שלא הכירו אותו". הוא נקבר בבית הקברות של פראגה, המכובד פחות ממקבילו בוורשה, בינות מהגרים אחרים מהפרובינציה, חסידים, עניים.
אברהם שטרן באסיפת אגודת ידידי המדע, המוזיאון הלאומי בקרקוב
כמו אנשים דגולים רבים אחרים, שטרן הקדים את זמנו. למרות שכבר באותה עת חישובי המסחר והבנייה נעשו מורכבים יותר ויותר ועלו על אפשרויותיו של מנהל חשבונות עם חשבונייה, המצאותיו של שטרן לא הובנו במלואן על ידי חברי אגודת ידיד המדע. כפי שכתב אדם אמפחר: "להבנתם, מכונת החישוב היתה לא יותר מאשר צעצוע מתוחכם, ויקר מכדי לשקול את הפצתו". וזאת למרות ששטרן עצמו הציג "אני מאמין" שונה בתכלית: "חולשתו הפיסית של האדם מוכיחה כי האדם נולד עם כוחות מחשבה הגוברים על כוחותיו של הגוף. לכן צריך האדם לשאוף להרחבת גבולות המכניקה: בעקבותיה יגדלו עושרן ועצמתן של המדינות בהן היא משגשגת. האדם צריך ליצור מכונות ולהפעיל אותן, והן צריכות לסייע לו או להחליפו בעבודה המפרכת. האומות אשר הביאו את התעשייה לכדי שלמות שולטות בעולם, ואילו אלה אשר מזניחות אותה התדרדרו לחולשה, בורות, עוני ועבדות".
את הביוגרפיה של אברהם שטרן ניתן לקרוא באתר השטעטל (זמינה בפולנית בלבד).
הציטוטים מזיכרונותיו של אאוגניוש סקרודזקי ומספרו של א.ב. אמפחר (A. B. Empacher, Czy maszyny liczą same?) לקוחים מהמאמר:
Co stało się z maszyną Sterna?, „Focus. Historia” z 25.03.2013 [online] https://www.focus.pl/swiat/co-stalo-sie-z-maszyna-sterna-1218 [date: 03.02.2017]
במאמר זה ניתן למצוא פרטים מרתקים נוספים. הציטוט האחרון, המיוחס לשטרן, מובא ממאמרו של יאנוש סטוקולוסי:
Janusza Stokłosy Abraham Stern – pierwszy polski konstruktor maszyn liczących, „Informatyka” 1986, nr 2–3, s .32.
