נוכחותם של יהודים בסוש (בגרמנית:  Rosenberg) מאושרת לראשונה במקורות ב-1793. הייתה כאן אז משפחה אחת עם מכתב מגן. ב-1799 כבר היו שתי משפחות. ואז נולד הרעיון להקים בית קברות. בשנת 1803 קנה יוזף אליאס הירש מגרש של 0.09 הקטר תמורת שישה תאלרים, השוכן בצד הדרך למיכלובו (Michałowo ) ואולברכטובקו (Olbrachtówko). אולם בית הקברות לא החל לפעול באותה עת.

הקהילה היהודית בסוש החלה לגדול עם השנים. חמש שנים לאחר צו האמנציפציה של 1812, חיו כאן 81 יהודים. כבר בשנות ה-20 במאה ה-19 היה להם בית תפילה. ב-1855 גדל מספרם ל-153. באותה תקופה, ב-1853, החלה הקהילה היהודית להשתמש בחלקה שנרכשה ב-1803 כמקום קבורה. הוא הוגדל כך ששטח בית הקברות היה 0.1–0.15 הקטר.

עד לשנת 1861 גדל מספר היהודים בסוש (עד 181), ובעשורים הבאים הוא ירד עקב ההגירה הכלכלית, ל-45 ב-1925. אולם בשנות ה-30 הדרמטיות במאה ה-20 הוא גדל שוב במפתיע - ל-50 ב-1932 ו-72 ב-1937.

Print