על היהודים בשצ'ינבה (בגרמנית: Steinau an der Oder) בימי הביניים לא מעידים שום מקורות. בפעם הראשונה מעידים המקורות על כך במאה ה-17, כאשר זמנית בשצ'ינבה, לובין (Lubin – Lüben) ורודנה (Rudna – Raudten) שהו יהודי פולין (אלה שברחו לשלזיה).

התיישב היהודי הראשון בעיר רק בתקופת שליטתו של מלך פרוסיה פרידריך השני. בשנת 1722 יצרן טבק בורכרד ליזר (Borchard Löser) הוענק בצו הכללי, אשר לפיו הייתה לו זכות ההתיישבות בכל ערי שלזיה. כמקום מגוריו בחר שצ'ינבה, שבה הוקם בית החרושת לטבק. בשנת 1787 מורכבת הייתה משפחתו מ10 אנשים.

הוקמה הקהילה הקדושה היהודית בשצ'ינבה בשנת 1832. נוסדה על ידי שלוש משפחות יהודיות, אשר התגוררו אז בעיר – כהנשטט (Cohnstadt), גרבר (Gerber) ואלטמן (Altmann). בראשית הייתה סניפה של קהילת גלוגוב (Głogów). לאחר מכן נהפכה לחלק מאגודת בתי הכנסת העשירית בוולוב (Wołów). בשנת 1887 נהפכה קהילת שצ'ינבה לקהילה עצמאית. הייתה אחראית על מחוז שצ'ינבה חוץ מהעיר רודנה. תקנונה חוקק ב25 בספטמבר בשנת 1887. אחרי חיסולה (1906), קהילת וולוב נהפכה לסניפה של קהילת שצ'ינבה.

בהתחלה התקיימו התפילות בבית תפילה, שהיה קיים בעיר לפחות עד שנת 1829. בשנת 1861 מנהיגי הקהילה – מ. האוק (M. Hauck), מ. קארו (M. Karo), מ. וינר (M. Wiener) וגם י. פרנקפורטר (J. Frankfurter) – ביקשו עזרה בבניית בית הכנסת. שנה אחת לאחר מכן, נקנה עבור 1100 טלרים בניין ממוקם סמוך לכיכר העיר (רח' Neuestraße 6), אשר נהפך לבית הכנסת. טקס פתיחתו התקיים ב18 בספטמבר בשנת 1862.

בשנת 1875 ליושב ראש הקהילה הקדושה בשצ'ינבה נבחר מארטין האוק (Martin Hauck). ממנהיגיה היו וינר ובוצקי (Bucky). בשנת 1881 חברי הניהול היו הסוחרים האוק וגם צ. מתיס (C. Methis). בשנת 1898 עדיין ניהל את הקהילה הקדושה היהודית אדון האוק, ובשנת 1904 – ה. בוצקי (H. Bucky), ב. רינקל (B. Rinkel) וס. ברש (S. Barasch).

הקהילה הקדושה בשצ'ינבה מעולם לא הייתה רבה. עד שנת 1812 התגוררה שם רק משפחה יהודייה אחת. בשנת 1830 התגוררו בעיר 16 יהודים, בשנת 1849 – 41, בשנת 1871 – 129. מאז סופה של המאה ה-19 הלך וירד מספר היהודים המקומיים. בשנת 1907 התגוררו בעיר 41, בשנת 1913 – 33, ובשנת 1937 – אך ורק 22 יהודים.

בשנות 1932-1933 השתייכו לקהילת שצ'ינבה 24 יהודים, 10 מהם שילמו תרומה קהילתית. על ניהולה אחראים היו גאורג מילר (Georg Müller) וקארל בלומנטל (Karl Blumenthal). בקהילה הזו חברים היו גם ארבעת יהודי רודנה. שיעורי הדת היו מתקיימים בשביל שלושה ילדים.

בשנת 1938, בזמנו של פוגרום ליל הבדולח, נהרס בית הכנסת ושתי חנויות יהודיות. בתחילתן של שנות ה-40 של המאה ה-20 גרטרודה גולדברג (Gertruda Goldberg) ונני אהרון (Nanny Aron), שניהן משצ'ינבה, גורשו למחנות מעבר עבור יהודי שלזיה התחתונה בטורמרסדורף (Tormersdorf) וגריסאו (Grüssau), ואז נשלחו לגטו טרזיינשטט (Theresienstadt). בשנת 1942 גם נני אהרון, אמה אקשטיין (Emma Eckstein) ונתלי אקשטיין (Natalie Eckstein) נשלחו לטרזיינשטט, ולאחר מכן למחנה השמדה בטרבלינקה (Treblinka). בגטו זה נהרג גם וילהלם וינר (Wilhelm Wiener) משצ'ינבה. לגטו בריגה (Ryga) נשלחה גם קלארה מרגרט זילברמן (Klara Margaret Silbermann), ולגטו מינסק (Mińsk) נשלח ארתור רותגיסר (Arthur Rothgießer). גורשה מרגרט פון הייסה (Margaret von Heise) לראוונסבריק (Ravensbrück) ואז לברנבורג (Bernburg) ושם נרצחה. אחרי שנת 1945 לא התיישבו בשצ'ינבה יהודי פולין. עד התקופה המודרנית שרד בית הכנסת ברח' רובוטניצ'ה (Robotnicza), אשר נהפך אחרי המלחמה לבית מגורים.

Print