אין מידע על נוכחות יהודים בטורזים (בגרמנית: Sternberg ) בימי הביניים. לאחר גירושם מברנדנבורג (Brandenburg), ולפיכך מנוימרק (Neumark), ב-1573, הם חזרו לארץ זו רק לאחר הצו של פרדריק ויליאם משנת 1671. בעבר, הם יכלו להישאר רק זמנית על אדמת טוז’ים.  נוכחותם הייתה קשורה לסחר הבקר, אשר טוז’ים הייתה מרכז משמעותי שלו (שלושה ירידי בקר גדולים וכמה קטנים יותר מדי שנה). ידוע כי לאחר הצו הנ"ל משנת 1671, התיישבו 7 משפחות בנוימרק. בטוז'ים עצמה הופיעו בתקופה זו היהודים הראשונים רק ב-1690.

בשנת 1777 במקורות מוזכרים 4 יהודים. הם היו ראשי משפחות, כך שמספרם האמיתי של היהודים בעיר היה בהחלט גבוה יותר.  ב-1804 התגוררו בטוז’ים 5 יהודים ובארץ תוז’ים גרו 104 יהודים. בשל מספרם הקטן יחסית של היהודים לא הוקמה בעיירה קהילה עם בית כנסת משלה. דו"ח השרים משנת 1845 מודיע בלבד שרק אולם תפילה (בגרמנית:  Betstube ) היה פעיל בטוז’ים . מיקומו אינו ידוע.

יש להניח שמספר גדול יותר של יהודים הופיע בעיירה לאחר 1869, כאשר נבנה קו רכבת מפרנקפורט על האודר לפוזנן (Poznań) דרך טוז’ים.  במחצית השנייה של המאה ה-19 פעלו כאן בית ספר יהודי ובית מטבחיים כשר.  את שני המוסדות הפעיל אברהם ביבו, מורה ושוחט. ב-1895 התגוררו בטוז’ים 24 יהודים וב-1925 14 יהודים בלבד. אין מידע  אודות הקהילה היהודית לאחר שנת 1933. מן הסתם, מעט היהודים שעדיין חיו שם גורשו לערים גדולות ומשם לגטאות ולמחנות ריכוז באירופה הכבושה על ידי הגרמנים . בשנים 1940-1942 היה בטוז'ים מחנה עבודה ליהודים מגטו לודז' (Łódź), אשר עבדו בסלילת הכביש המהיר מפרנקפורט על האודר לפוזנן (Poznań). בין 150 ל-300 אסירים הוחזקו שם בזמנים שונים.

Print