דניאל כץ (1908 -2005)- סופר
פרץ לתודעה הציבורית בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, כאשר נהג לפרסם מאמרים וסיפורים בכתבי עת יהודיים המזוהים עם השמאל, ביניהם ב"התחלה" (אנהייב) שבראשו עמד המשורר הידוע ישראל אשנדורף. בשנת 1933 התפרסם ספרו הראשון "בין הגבולות" (Między Granicami)- סדרה של כתבות על היהודים העניים אשר חיו בעיירות בגבול בין מחוזות ווהלין ופודלסיה.
לאחר מלחמת העולם השנייה המשיך כץ לפרסם, תחת שמו ותחת שם העט דניאל וולינסקי, במגזינים יהודיים ופולניים, כדוגמת "ספרות" (Literatura) ו"כאן ועכשיו" (Tu i teraz). בשנת 1983 התפרסה עבודתו "צללים מן האפר" (Cienie z Popiołów), המציגה את תרבותם ומנהגיהם של יהודי ווהלין, את יחסיהם עם תושבי האזור, ואת מאבקם בכיבוש הגרמני. ספר נוסף שלו, "בקצה המילה" (Na krawędzi słowa), התפרסם בשנת 1993, וזה עסק בחייו ועבודתו של המשורר, הסופר והמחזאי היהודי משה קולבק, אשר הוצא להורג במינסק בשנת 1937 באשמת ריגול למען פולין. בשנים 1994- 1995 פרסם כץ ביידיש מספר מאמרים מונוגרפיים אודות חיילים יהודים אשר השתתפו בקרבות נגד הנאצים במלחמת העולם השנייה, בסדרה שזכתה לשם "בדרך" (Po drodze). מאמריו המשיכו להתפרסם בשלל מגזינים פולניים ויהודיים, ביניהם גם "כתב העת היהודי" (“Almanach żydowski”). בשנת 1998 התפרסם אוסף אוטוביוגרפי של עבודתו, תחת הכותרת "הופעה חיה" (Koncert grany żywym), וב- 2004 התפרסם ספר נוסף פרי עטו, "וילנה היתה ירושלים- מחשבות על אברהם סוצקבר" (Wilno Jerozolimą było. Rzecz o Abrahamie Sutzkeverze), אשר היווה מסע ספרותי לוילנה (אשר נחשבה ל"ירושלים של ליטא"), בעקבות המשורר היהודי אברהם סוצקבר.
אחד הדברים הייחודים בעבודתו של כץ היא היותו עיוור. את ספריו, במקום לכתוב, הוא מכתיב, ועורך אותם באמצעות שימוש במקליט. הוא זכה בפרס לוקאש הירושביץ' לאמנות יהודית בפולין בשנת 2003, על תרומתו הספרותית לזכר חיי התרבות היהודית בפולין, ובייחוד הספרות היהודית ויוצריה".
