בולסלבייץ (בגרמנית: Bunzlau) היא אחת הערים, בהן התגוררו היהודים כבר בתקופת ימי  הביניים. בחלק ממקורות היסטוריים ניתן לקרוא, כי היהודים היו שם בשנת 1190, אך יש לומר, שכנראה זה לא סביר. על נוכחותם של היהודים בבולסלבייץ מעיד בקורותיו משנת 1361 מתאוס רותארד. במאה ה-15 נבנו, מהמיסים ששולמו על ידי היהודים, חומות העיר בין Górna Brama וBrama Mikołajska. Judengasse – רחוב היהודים – נמצאה אז, כנראה, באזור שנקרה Przedmieście Mikołajskie, בצד המערבי של רחוב Komuny Paryskiej. סופה של הקהילה היהודית של ימי הביניים היה בשנת 1454, כשגורשו היהודים מהעיר, וזאת כתוצאה מביקורו של ג'ובאני דה קפסטראנו – מטיף פרנציסקני – ונאומו בכנסייה המקומית.

מחלוצי האוכלוסייה היהודית בבולסלבייץ במאה ה-19 היו ישראל הולסה, מייר שינדלובר ומוריץ זלר. אולם התפילה הראשון נפתח בשנת 1823 ונמצא על סמך Kirchplatz דאז, בביתה של אלמנה שנקראה בום. משנת 1857 שימשו לצרכי התפילות חדרים בביתו של הסוחר הלביג ברחוב Schlosstraße מס' 12 (כרגע רחוב 1 במאי). בשנת 1822 התגוררו בעיר רק 21 יהודים, בשנת 1849 – 99, בשנת 1880 – 194, מספר יהודי בולסלבייץ הגבוה ביותר.

בשנת 1877 ברח' Przedmieście Mikołajskie, בכיכר סמוך ל Teichpromenade דאז (כרגע רחוב Bolesław Kubik) התחילה בניית בית הכנסת. היה בית הכנסת היחיד בשלזיה התחתונה בסגנון נאו-מורי. ב9 בנובמבר בשנת 1938 בזמן הפוגרום, כחלק מליל הבדולח, נשרף בית התפילה. מכבי אש הגינו על בניינים סמוכים.

אחרי הגעתם של הנאצים לשלטון, חלק מתושבי העיר היהודיים הצליחו להגר לגרמניה. שמותיהם של שאר היהודים ניתן למצוא ברישומי הנאסרים במחנות מעבר עבור יהודי שלזיה התחתונה בקששוב (בגרמנית: Grüssau) וריבנה (בגרמנית: Riebnig), כמו גם ברשימות הטרנספורטים של יהודי שלזיה התחתונה מוורוצלב למחנות הריכוז הנאציים אושוויץ, טרבלינקה, ריגה, פיאסקוב וטרזיינשטט. במשך מלחמת העולם השנייה הוקמו בבולסלבייץ שני סניפי מחנה הריכוז גרוס-רוזן. באחד הסניפים ((AL Bunzlau I ברחוב Staroszkolna נאסרו יהודים.

אחרי מלחמת העולם השנייה בולסלבייץ לא הייתה מקום יישוב היהודי המאורגן. בשנות ה-40 של המאה ה-20, ביוזמתם של יהודי בולסלבייץ המעטים, נקרא אחד הרחובות על שם גיבורי הגטו.