יהודים התגוררו בפיוטרקוב טריבונלסקי כבר במאה ה-16. התיישבות בקנה מידה גדול יותר החלה בשנת 1679 באזור סטרושצ'ינסקה, כתוצאה מהיתר שניתן על ידי יאן השלישי סובייסקי. בעקבות זאת, בסמוך לעיר התפתח רובע גדול שנקרא "העיר" (מייאסטו) או "העיירה היהודית" (מייאסטצ'קו ז'ידובסקה). יהודים התיישבו בעיקר ברחוב ז'ידובסקה ("הרחוב היהודי"), הם עסקו במסחר יומיומי ובמלאכה.

בשנת 1840, אזור מיאסטו ז'ידובסקה סופח לפיוטרקוב טריבונלסקי. העיר החלה להתפתח במהירות לאחר בניית קו הרכבת ורשה-וינה ב-1846.

היהודים היו ממייסדי בתי החרושת הראשונים. הפריחה של תעשיית הדפוס לאחר שנת 1864 בולטת במיוחד - בבתי הדפוס המקומיים הודפסו ספרי תנ"ך, התלמוד, הספרות הרבנית, יצירות הספרות העברית והיהודית.

 הקהילה היהודית בפיוטרקוב הייתה ידועה בשל נציגיה המצטיינים, בעיקר בתחום לימודי הדת. פעלו במקום התלמודיסט תבל ברלינר, אליעזר פצנובסקי, אליעזר אורבך (מחבר Chidusze Ru) וכן רבנים רבים. הרב האחרון של פיוטרקוב, היה החל משנת 1936 משה חיים לאו, הידוע כשותף בהקמת בית יעקב, מערכת החינוך האורתודוקסית לבנות. היו חסידים רבים, ביניהם הצדיק חיים דוד ברנהרד הנקרא דזאלושינר, אשר ניהל גם את בית החולים היהודי.

בשנת 1928 היוו היהודים כ-65% מבעלי המלאכה והסוחרים הרשומים בעיר. הם ניהלו בין היתר מפעל לייצור מי סודה, בית בורסקאות, בית בד, בית יציקה, נגרייה, מנסרה, מפעל לבנים וטחנות קמח. במהלך המשבר הכלכלי של סוף שנות ה-20 ותחילת ה-30, המלאכה המקומית הייתה במגמת ירידה. בפוליטיקה, למפלגת האגודה האורתודוקסית הייתה ההשפעה הגדולה ביותר.

לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה נכבשה פיוטרקוב טריבונלסקי על ידי הגרמנים. הגרמנים החלו במהרה לבצע פעולות הפרדה במקום. הם הוציאו תקנה המחייבת פולנים ויהודים מעל גיל 16 להחליף את תעודות הזהות שלהם בקנקארטה. במקביל, הוצאה תקנה נוספת המחייבת לרשום גזע במשבצת הדת (האות A פירושה "ארי" והאות J "יהודי").

ב-1939 הקימו הגרמנים גטו - מהראשונים באירופה הכבושה. בתחילה בשטח הגטו נמצאו כ-182 בתים ב-28 רחובות. לקראת סוף 1939 ותחילת 1940 הועברו לפיוטרקוב יהודים מלודז', פוזנן, גנייזנו, בידגושץ', נאקלו, שובין וקאליש. על פי רישומים משנת 1940, היו במחוז פיוטרקוב מעל ל-20,000 יהודים. חיסול הגטו התרחש בשנת 1942 ורוב האסירים הועברו למחנה ההשמדה הגרמני-נאצי טרבלינקה. השאר נורו או נכלאו על ידי הגרמנים במחנות עבודה.

הקהילה היהודית התקיימה בפיוטרקוב גם בתקופה שלאחר המלחמה וב-1945 היו במקום 372 יהודים. עם זאת, רבים מהם עזבו את העיר בשנים שלאחר מכן. רומן היפשר, אשר כונה "היהודי האחרון בפיוטרקוב", נפטר בשנת 2005.

Print