יהודים ככל הנראה החלו להתיישב בפרישטאק כבר במאה ה-16. במאה שלאחר מכן פעלה בעיירה קהילה יהודית עצמאית. בשנת 1650 היה ליהודים בית קברות משלהם ובית כנסת עשוי עץ. הם התגוררו בשכונה באחורי כיכר העיר אשר כונתה "הגיהנום" על ידי הנוצרים המקומיים.
בשנת 1772 פרישטאק הפכה לחלק מאוסטריה כתוצאה מחלוקת פולין. הייתה זו תקופה של החייאת המסחר והמלאכה. לרוע המזל, בתחילת המאה ה-19 פרצה שריפה בעיר והשתוללה בה מגפת הכולרה. יהודים עברו לחלקות הריקות שנותרו אחרי הבתים שנשרפו בכיכר העיר ובשנת 1810 בנו בית כנסת עשוי לבנים.
ב-1838 חיו בפרישטאק כ-657 יהודים. באותה תקופה ניהלה הקהילה היהודית בית חולים לנזקקים ובעיר פעלו איגודים יהודיים, בין היתר "גמילת חסד" ו"חברה קדישא". ליד בית הכנסת פעלו ספרייה יהודית ובית ספר תלמוד תורה. בשנת 1890 במהלך שריפה בעיר נשרפו 39 בתים של יהודים, ביניהם בית הכנסת הישן עשוי העץ, חדר ובית החולים לנזקקים. החל משנת 1892 כיהנו יהודים כסגני ראש העיר.
בסוף המאה ה-19 פרצו בעיירה מהומות אנטי-יהודיות, כאשר במהלך יום שוק איכרים שהגיעו מן הכפרים הסמוכים תקפו יהודים. מאורע דומה התרחש ב-1918, במסגרתו קבוצה של כ-300 איכרים מכפרי הסביבה תקפה את העיר ובזזה בעיקר רכוש של יהודים. ב-1919, כתוצאה משמועה אודות עלילת דם, מספר יהודים הוכו.
בתקופת שבין מלחמת העולם הראשונה והשנייה היו ליהודי פרישטאק שני בתי כנסת, בית מדרש ובית ספר תלמוד תורה. מבין הארגונים הפוליטיים בעיירה ל"אגודה" האורתודוקסית הייתה ההשפעה הגדולה ביותר. ב-1921 חיו במקום כ-1,010 יהודים, ועד שנת 1939 גדל מספר זה לכ-1,400 נפשות. הרב האחרון היה חיים ברוך הלברשטאם ממשפחת הצדיקים המפורסמת מנובי סונץ'.
לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה נכבשה פרישטאק על ידי שלטונות הכיבוש הגרמניים. ביום השני של ראש השנה ירו הגרמנים במספר יהודים שהתפללו בבית הכנסת והציתו את אוסף הספרים שהיה במקום. היהודים הנותרים נורו בדרך המובילה לסטז'יז'וב ונקברו בבית הקברות הקתולי הסמוך.
הגרמנים הקימו יודנראט ומשטרה יהודית. ב-1941 הוקם בפאתי פרישטאק מחנה עבודה גרמני-נאצי, אליו הועברו תחילה יהודים מוורשה. האסירים נאלצו לעבוד בבניית מסילת רכבת המובילה מוישניובה לסטמפינה, שם מנהרת רכבת הייתה בתהליך בנייה.
ב-1942 הקימו הגרמנים גטו בפרישטאק. פעולת החיסול התרחשה באותה שנה, כאשר הכוח הכובש גירש ורצח מעל ל-850 בני אדם (בעיקר נשים, ילדים וקשישים) ביער בווז'יצה. קבוצה אחרת נורתה ביער בקראיוביצה, בכפר בקרבת יאסלו. היהודים הנותרים נשלחו לגטו ביאסלו, ומשם למחנה ההשמדה הגרמני-נאצי בלז'ץ. כ-35 אסירים הושארו בעיר על מנת לנקות את הגטו הנטוש ולאחר מכן הועברו לגטו בפשמישל. את השואה ככל הנראה שרדו כ-20 יהודים מפרישטאק.
