בשנת 1925 ברחוב פונטנובסקה כיום, ליד מסילת רכבת, נוסד בית קברות חדש, שנמצא בחלקה הצפוני-מערבי של קבוצת בתי קברות, אך לא היה צמוד לשטח בית הקברות "הישן" ברחוב וורוצלבסקה. בחלק מהמקורות הוגדר כ-"בית העלמין החדש". התקיימו הלוויות בבית קברות זה עד שנת 1933. 

בתחילתן של שנות ה-40 של המאה ה-20 שייך היה בית העלמין לאגודת יהודי גרמניה, ושטחו היה 68 ארים 30 מטר מרובע. נמצאו שם 80 קברים ו20 מצבות. הוערך ערכם ל6200 ר''מ. הגישה את בקשת לקיחת בית העלמין גם תחנת הצבא, דבר שנבע מחוסר המקומות בבית הקברות הצבאי הסמוך. בסופו של דבר, ב1 ביולי בשנת 1944, נמסרה בית העלמין (ללא תשלום) לבסיס צבאי בלגניצה, אך המצבות נמכרו לאדם פרטי. בשטחו של בית העלמין נוסד מאוזוליאום לזכר אלה שנפלו במשך מלחמת העולם השנייה. השדרה הראשית יוצאת מחוץ לשער ונשתלו לידה גם עצי ערמון. נקברו שם חיילים גרמניים, גם אלה מפלוגות אס-אס.

בשנת 1974 עברה דרך בית הקברות רחוב פונטנובסקה וחצתה אותו לשני חלקים. משנות ה-80 של המאה ה-20 התקיימו בו הלוויות פולניות. כיום, בית העלמין היהודי מהווה חלק של בית הקברות הציבורי. עד היום שרד שער בעל שלושה קשתות מאבן חול, שכרגע הוא בעצם שער צפוני-מערבי של בית הקברות הציבורי בלגניצה, צמוד לתחנת איתות הרכבות.